יותר ממחצית מתושבי העולם חיים היום בערים, ועל פי התחזיות האוכלוסייה בערים רק תלך ותגדל. כדי שאפשר יהיה להתגבר על הצפיפות, על ניצול המשאבים ועל הצורך הגובר בתשתיות, הסביבה האורבנית שלנו הולכת להשתנות ללא היכר. כיצד? שימו לב למגמות העיקריות שישפיעו על סביבת המגורים של העתיד: 

האינטרנט של הדברים: בתים חכמים וערים חכמות
 

תגידו, כיביתם את המזגן אחרי שיצאתם מהבית? בעבר המחשבה הטורדנית הזו הייתה יכולה ללוות אותנו לכל אורך היום, אבל היום טכנולוגיות ‘האינטרנט של הדברים’ (IoT) הופכות את החיים שלנו לקלים הרבה יותר. שכחנו את הדוד דולק? אפשר להיכנס לאפליקציה בטלפון ולכבות אותו, להדליק את המזגן רבע שעה לפני שאנחנו מגיעים ואפילו להוציא את השואב הרובוטי לסיבוב בבית כשאנחנו בכלל בעבודה.

בעתיד המיטות שלנו ישנו את צורתן לפי הרגלי השינה שלנו, המקרר יתריע כשהחלב יתקלקל וארון הבגדים ירענן מפעם לפעם את בגדינו. גם במרחב העירוני טכנולוגיות IoT משפיעות כבר היום על חייהם של תושבי ערים מסביב לעולם: אם דרך מערכות חכמות לניטור אשפה ולבקרת תנועה ואף באמצעות גלאי רעש לאיתור אירועי ירי. תחום הערים החכמות אומנם עוד בחיתוליו אך נראה שלא רחוק היום שבו כולנו נוכל ליהנות מסביבה עירונית חכמה שתעניק לתושביה תחושת בטחון טובה ותספק להם שירותים עירוניים מתקדמים.

הגרסה העתידנית של הקיבוץ

לא רק הטכנולוגיות עצמן יעצבו את סביבת המגורים העתידנית אלא גם תפיסות כלכליות חדשות. Uber, WeWork ו-Airbnb הם כולם דוגמאות ליישום של תחום כלכלי חדש שהביאה לנו המאה ה-21 – הכלכלה השיתופית: מערכת כלכלית המבוססת על שיתוף קהילתי של משאבים קיימים כמו שירות, מוצר או אפילו נכס.

ואכן נראה שהצעד הבא בכלכלה השיתופית הוא בתחום הנדל”ן: במקום שתגורו בדירה שבה רוב שעות היום הסלון ריק מאדם, החצר שוממה ומכונת הכביסה פועלת רק כמה שעות בשבוע, שיטת ב-Co-Living מאפשרת לכם לנצל טוב יותר את המשאבים הקיימים. מגורים כאלו כוללים מצד אחד חלל פרטי ובו אזורים כמו חדרי השינה והרחצה, ומצד שני חללים המשותפים לשאר הדיירים כמו חדר אירוח, חדר כביסה או חצר, חללים אלו בנויים כך שיוכלו לספק את צרכיהם של כלל הדיירים. מלבד היתרון הכלכלי, Co-Living מאפשר לנו בעידן המסכים המנוכר לחזור ולקיים חיי קהילה טובים יותר.

הכול במקום אחד

ואם נדמה לכם שבתים חכמים ודיור שיתופי הופכים את החיים לנוחים יותר, חכו שתקראו מה יחכה לכם כשתצאו מהבית. ‘עירוב שימושים’ הוא מונח ישן-חדש שמשמעותו ניצול של שטח קרקעי למגוון שימושים כמו מגורים, מסחר ומשרדים.

נשמע הגיוני לא? ככה נהגו אנשים לחיות שנים רבות עד שלאט לאט הצפיפות בערים והופעת הרכבים הפרטיים הרחיקו את האוכלוסיות מהערים לכיוון הפרברים והחלה הפרדה של השימושים השונים לאזורים כמו אזור תעשייה, אזור תעסוקה, אזור מסחר ואזור מגורים. אך בשנים האחרונות חלה מגמה הפוכה, עומסי התנועה וזיהום האוויר המתלווה לו הופכים את החלום לבית קטן בפרבר לסיוט של אנשים רבים. כעת, מתחמים חדשים המרכזים בתוכם מגורים, תעסוקה ובילוי הופכים למבוקשים יותר ויותר.

ומה נעשה כשיגמר לנו המקום על כדור הארץ?

אוכלוסיית העולם שהולכת וגדלה ובעיית הצפיפות הציתה את דמיונם של אדריכלים ומתכנני ערים, ותוכניות שנראו כאילו יצאו מתוך סרט מדע בדיוני הולכות ורוקמות עור וגידים, או ליתר דיוק בטון ועמודים. על פי התחזיות עוד כשלוש שנים בלבד תושק באוקיינוס השקט העיר הצפה הראשונה שתכלול מאות בתי מגורים, עסקים ומקומות בילוי.

לצד רעיונות כמו אלו הופיע בשנים האחרונות מענה קומפקטי יותר לבעיית הצפיפות – ביחידה עצמאית בת-קיימא או כחלק מאסופה של מאות יחידות הנבנות זו לצד זו וזו על גבי זו בתוך גורד שחקים –  מבני הקפסולה יציעו לתושבי העתיד מרחב מגורים שמשתרע על פני מטר או שניים רבועים המציעים לדייר מענה לכל צרכיו. ואגב, גם זה רעיון ישן-חדש שכן מגדל הקפסולות הראשון בעולם הוקם ביפן כבר ב-1972. ויש מי שחושב שהפתרון האמיתי נמצא בכלל בחלל. דמיוני ככל שזה נשמע, מושבת ירח היא חלק בלתי נפרד מהחזון של נאס”א בחקר החלל. 

מכל מקום, נראה שבינתיים אין צורך להתחיל לחפש הזדמנויות נדל”ן על הירח, וגם לקפסולות, לדיור המשותף ואפילו לערים החכמות ייקח עוד זמן עד שישפיעו על אורחות חיינו. עם זאת כדאי מאוד להתחיל להסתכל על השטח מנקודת מבט צרכנית. מתחמי מגורים חדשים המקיימים עירוב שימושים חדשים, בנייה ירוקה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות יכולים להוות הזדמנות נדל”נית לא רעה בכלל.